Daf 124a
אַף מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא קָא אָתֵי דְּלָא חָסְרִי בַּהּ מְזוֹנֵי
Tossefoth (non traduit)
אף מוחכרת ומושכרת דלא חסרי בה מזוני. וא''ת אדתנא אבל בנו בתים ליפלוג וליתני בדידה במוחכרת ומושכרת גופה בד''א דלא חסרי מזוני אבל חסרי מזוני אין הבכור נוטל פי שנים ויש לומר דהוה אמינא במוחכרת ומושכרת גופה דחסרי בה מזוני דוקא אין הבכור נוטל פי שנים משום דהוי ראוי גמור דאין השבח על גוף הפרה אבל בנו בתים ונטעו כרמים שהשבח על גוף הקרקע אימא שאין זה ראוי ויטול פי שנים קא משמע לן:
מַנִּי רַבִּי הִיא דְּתַנְיָא אֵין בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן אֲבָל לֹא בְּשֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ יְתוֹמִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן
יָרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם יָצָא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב בְּכוֹר נוֹתֵן פִּי שְׁנַיִם וְאִם אָמַר אֵינִי נוֹתֵן וְאֵינִי נוֹטֵל רַשַּׁאי
Tossefoth (non traduit)
ואם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי. אומר ר''י דנפקא מינה אם היתומין קטנים דיכול לומר הבכור איני נוטל פי שנים וישאר הקרקע לפני היתומין ולא יטול מהן דאין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן רבית אוכלת בהן ולקמן מפיק מלתת לו שיכול למחול לו בכורתו משום דעדיין לא אתיא לידיה ואפילו בלא קנין כדמשמע לקמן דאמר דויתר בכל הנכסים דמדאחיל בהא אחיל בהא אבל חלק פשיטות לא יוכל למחול ולסלק עצמו באמירה בעלמא אם לא על ידי קנין ורבינו תם מפרש דאם אמר כשיצא עליו שטר חוב על הבכור עצמו ולא על האחין איני נוטל ואיני נותן רשאי ומפסיד בעל חוב ואין לו על היתומין כלום דלאו בעל דברים דידהו הוא ולא הוי דומיא דרישא דאיירי דיצא על כולן שטר חוב:
מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן אָמַר קְרָא לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם מַתָּנָה קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא מָה מַתָּנָה עַד דְּמָטְיָא לִידֵיהּ אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה עַד דְּמָטְיָא לִידֵיהּ
וְרַבִּי אוֹמֵר אָמַר קְרָא פִּי שְׁנַיִם מַקִּישׁ חֵלֶק בְּכוֹרָה לְחֵלֶק פָּשׁוּט מָה חֵלֶק פָּשׁוּט אַף עַל גַּב דְּלָא מְטָא לִידֵיהּ אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה אַף עַל גַּב דְּלָא מְטָא לִידֵיהּ
וְרַבָּנַן נָמֵי הָכְתִיב פִּי שְׁנַיִם הָהוּא לְמִיתְּבָא לֵיהּ אַחַד מִצְרָא
וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב לָתֶת לוֹ הַהוּא שֶׁאִם אָמַר אֵינִי נוֹטֵל וְאֵינִי נוֹתֵן רַשַּׁאי
אָמַר רַב פָּפָּא דִּיקְלָא וַאֲלֵים אַרְעָא וְאַסֵּיק שִׂירְטוֹן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּשָׁקֵיל כִּי פְּלִיגִי בַּחֲפוּרָה וַהֲוָה שׁוּבְלֵי שְׁלוּפְפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי דְּמָר סָבַר שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא וּמָר סָבַר אִישְׁתַּנִּי:
אָמַר רַבָּה בַּר חָנָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא עָשָׂה כְּדִבְרֵי רַבִּי עָשָׂה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים עָשָׂה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source